<h1>מעשה הגאונים סימן ע"ב</h1>
<h2>דף מ:</h2>
תשובה ששיחרר עבדו בלא דעת אשתו. וששאלתם ראובן ששיחרר עבדו בלא דעת אשתו אותו שיחרור יש בו ממש או לא, גם הבאת בשביל ששנינ' [כתובות פ' ע"ב] כל נכסיו אחראין לכתובת' הרי מצינו [ב"ק י"א ע"ב] דאמ' עולא אמר ר' אליעזר הלכה גובין מן העבדים ור' נחמן אמר אין גובין דאמ' רבא עשה עבדו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה הימנו מאי טעמ' הא אית ליה קלא והא לית ליה קלא וכו' הילכתא אמר ליה רב נחמן אנא הילכתא ידענא פרוסבול חל על הקרקעות ואינו חל על העבדי' וזה שאמ' ראובן ששיחרר עבדו בלא דעת אשתו אותו שיחרור קיים או לאו, [ו]הוא אם הניח לה מקום לגבות הימנו וזה שאמ' לעיני' [גיטין מ' ע"ב] הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מיד שעבוד הנה לך עיקר הלכה אשה שהקדישה בנכסי מלוג תחת בעלה ומתה יכול הבעל להוציא מיד הקדש או דילמא לא כן צריך לידע חלה קדושה על בסיסיה בהקדשה אותם מדעת בעלה ועתה ידוע הדבר שמחייה אינו קדוש דהאי אית ליה לבעל למיכל פירי בחייה ודבר ברור הוא זה דאמרי' [כתובות פ"ג ע"א] נשואה אמ' אביי ידו כידה רבא אמר ידו עדיפא וכיון דמת' לאלתר הקדישה אינן קדושין אם מתה בחייו לא קדשי אבל אם מת הוא בחייה או (שקידשה) [שגרשה] קדשי. ועוד באשה שנד[רה] בק[ונם] שהקדישה מעשה ידיה, ומקשינן עלה [שם נ"ט ע"א] דבר שלא בא לעולם ומוקים לה רב הונא בריה דר' יהושע באומרת יקדשו ידי לעושיהן וכו'. הילכתא ואמר קונמות קדושת הגוף נינהו וכדרבא דאמר הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מיד [שיעבוד] ומקשי ונקדשי לאלתר, ומפרק אלומיי רבנן לשעבודא [דבעל] דרבנן, גמרינן מינ' דאפילו קונמות דקדושות הגוף נינהו אעג"ב (שאין) [ש]מפקיעין מיד שעבודא. החמירו רבנן בשעבודא של בעל שאם שהוא קדושת הגוף ועד של[א] גורשה אינו אלא שעבודא דרבנן. ועד כאן לא קאמרי רבנן אלא ב(מ)קו[נ]מות שהן קדושת הגוף אבל קדושת דמים קלים מזאת הרבה והא קאמ' רבא דגבי אם בחפניא שוויה רבנן לבעל הלוקח להקדישה לעניים שרבה לקוחה מהו הקדישה אף זו לא קדשה ושעבודא דבעל אינו כן ואם שיחרר או הקדיש שיחרורו שיחרר והקדישו הקדש אי שבוק ליה מקום לגבות הימינו שוויה לאותו כלוקח בידה וכן הילכתא.
